רשלנות רפואית בניתוח 

בתחום של רשלנות רפואית בניתוח, מתמקדות התביעות המשפטיות בסוגיות של ניתוחים ופרוצדורות פולשניות אחרות בגוף החולה, חלקן אבחנתיות וחלקן טיפוליות.

עוד קודם לבחינת נאותות הניתוח, מתעוררות לא אחת שאלות מקדמיות – אם לגבי נחיצות הניתוח ואם באשר להסכמה לניתוח. באשר לשאלת הנחיצות – ישנן תביעות המתמקדות בטענה כי לא הייתה התוויה ראויה או מספקת לניתוח, או כי ראוי היה למצות קודם טיפול שמרני, מסוכן פחות, לפני פנייה לאלטרנטיבה של ניתוח, זאת בפרט ככל שהניתוח כרוך בסיכונים ממשיים באשר לשאלת ההסכמה – מתעוררת לעיתים השאלה של “הסכמה מדעת”, ובהקשר זה נדרש ביהמ”ש לבחון האם ניתנה הסכמתו של המטופל לפרוצדורה הפולשנית על בסיס מידע מספק ומרצון חופשי. לצורך זה יש לבחון, בין היתר, האם הוסברו למטופל הסיכויים להצלחת הניתוח מחד והסיכונים בביצועה מאידך, האם נפרשו בפניו אופציות טיפוליות אחרות, ניסיונו והכשרתו של המנתח, וכיו”ב נתונים הדרושים למטופל לצורך קבלת החלטות מושכלות.

תביעות רבות המוגשות בגין רשלנות רפואית בארץ נובעות כתוצאה מטיפול רפואי רשלני במהלך ניתוח. כל ניתוח באשר הוא, בין אם מדובר בניתוחי לב, ניתוחים פלסטיים, ניתוחים אורטופדיים, ניתוחים לתיקון הראייה ועוד, דורש מיומנות רפואית גבוהה, אחריות ומקצועיות.

הצלחת הניתוחים תלויה במכלול עדין של מרכיבים וביניהם מיומנותו של הרופא, מקצועיות הצוות המנתח, הכרת ההיסטוריה הרפואית של החולה על בוריה, תיאום בין המנתח לרופאים המרדימים ולאחיות, שימוש בטכנולוגיית מתקדמות בעזרת טכנאים ועוד. במהלך הליך רפואי כבד משקל זה, עלולים להיגרם נזקים גופניים ונפשיים לחולה אשר מהווים רשלנות ישירה של הצוות המקצועי.

רשלנות רפואית עוד לפני ביצוע הניתוח

במשך השנים נתקלנו במקרים רבים בהם מסתבר כי כלל לא היה צורך לנתח המטופל, וכי מדובר היה בניתוח מיותר וחסר תכלית, ללא כל צורך רפואי “אמיתי” בביצועו. פעמים רבות ההחלטה על ביצוע ניתוח מתקבלת ללא כל דיון ראוי באלטרנטיבות הקיימות לניתוח, כלומר דרכי טיפול אחרות בבעיה אותה מציג המטופל ללא צורך בניתוח, על סיכוניו. התנהלות שכזו עלולה להיחשב גם להפרת החובה לקבלת הסכמה מדעת לטיפול, עילת תביעה בפני עצמה.

רשלנות רפואית במהלך הניתוח עצמו

הכוונה לכל אותם מקרים בהם מתרשל המנתח בביצוע הניתוח עצמו וגורם לפגיעה באיבר מגופו של המטופל, או חלילה, גורם למותו. לעתים, לא רק שהמנתח גורם לפגיעה רשלנית בזמן הניתוח, אלא גם כושל באבחון מיידי של הפגיעה שביצע, ובכך מונע האפשרות להקטין את הנזק או להציל את חייו של המנותח. 

רשלנות במעקב אחר הניתוח

לבסוף, כחלק מחובותיו של המנתח כלפי המנותח, עליו לבצע מעקב רציף אחר מצב המנותח בימים שלאחר הניתוח, על מנת לוודא שמצבו מתייצב ושלא מתרחשים סיבוכים כלשהם העשויים להצביע על פגיעה שהתרחשה בזמן הניתוח. לדוגמה: זיהום לאחר ניתוח- עלייה בספירת כדוריות הדם הלבנות, העשויה להצביע על זיהום ההולך ומתפשט בבטן כתוצאה מפגיעה פנימית בזמן הניתוח שלא אובחנה ע”י המנתח בזמן הניתוח.

רשלנות בניתוח פלסטי

רשלנות בניתוח פלסטי יכולה לגרום לנזקים לא פשוטים. בדומה לכל הליך של ניתוח כירורגי, גם ניתוחים פלסטיים כרוכים בסיכונים שונים. סיכונים שעלולים להתממש ולגרום לנזק זמני או קבוע. בכל מקרה שבו נגרם למטופל או למטופלת נזק כתוצאה מניתוח פלסטי, וניתן להוכיח קשר סיבתי בין הנזק לבין רשלנות רפואית, הרי שלפנינו עילה להגשת תביעה לפיצוי. נקודת המבט המשפטית על רשלנות רפואית בניתוחים פלסטיים היא רחבה יותר מנקודת המבט לגבי ניתוחים “רגילים” המבוצעים לצרכים רפואיים גרידא. היות שניתוחים פלסטיים הם טיפולים אלקטיביים המבוצעים מבחירה, רשלנות בניתוחים אלה יכולה לבוא לידי ביטוי באופנים שונים ורחבים יותר מרשלנות בניתוחים “רגילים”. במאמר קצר זה נסקור את עיקרי הדברים. 

רשלנות רפואית בניתוח קיסרי

ניתוחים קיסריים מהווים כ-20% מהלידות בישראל ובמספרים מוחלטים מדובר על כ-40,000 ניתוחים בשנה. למרות שרוב הניתוחים מסתיימים בהצלחה, לא אחת בתי המשפט נדרשים לדון בתביעות העוסקות ברשלנות רפואית בניתוחים אלה. 

רשלנות בניתוח קיסרי יכולה לבוא לידי ביטוי בכמה אופנים. למשל, עיכוב בהחלטה על ביצוע ניתוח קיסרי בלידה שהחלה כלידה וגינאלית “רגילה”, ביצוע רשלני של ניתוח קיסרי, ביצוע ניתוח קיסרי ללא קבלת הסכמה מדעת, רשלנות בטיפול לאחר ניתוח קיסרי, ביצוע ניתוח קיסרי מתוכנן שלא לצורך, הימנעות מקבלת החלטה על ניתוח קיסרי למרות ממצאים רלבנטיים (כמו מצג עכוז או עובר גדול) ועוד.

במהלך השנים הגיש משרדנו תביעות רבות בכל קשת הסוגיות שמתעוררות בכל הנוגע לרשלנות בניתוחים (או בהשגחה שלאחר הניתוח) בכל תחומי הרפואה, ואף בפרוצדורות הכירורגיות החדשניות ביותר.