מומים מולדים מהווים סיבה דומיננטית בתביעות מסוג רשלנות רפואית בתחום הלידה, מום מולד שלא אותר ואובחן במהלך ההריון עלול לגרום לסבל רב להורים ולילד עצמו. אם ילדכם סובל ונולד עם מום מולד והנכם עומדים בפני תביעה מסוג רשלנות רפואית, אנו מזמינים אתכם לייעוץ חינם עם רופאים מומחים שיוכלו לערוך בדיקה מקיפה באשר לשאלת המניעה והאבחון שלא נעשו בזמן. לחברתנו ניסיון רב שנים בתחום הייעוץ הרפואי, סיעודי והביטוחי ואנו מיומנים בחוות דעת בפני בית המשפט. הייעוץ ניתן לאנשי ביטוח, ארגונים, עורכי דין ואנשים פרטיים.

מום מולד יכול להתרחש בעקבות תוצאת אבחון מוטעה ו/או פענוח שגוי של תוצאות הבדיקה. הבדיקות הנפוצות הן: אולטרא סאונד, יעוץ גנטי, דיקור מי שפיר, סקירת מערכות ועוד. אפשרות נוספת היא אי שליחת האישה ההרה לבדיקות הללו אשר יש ביכולתן לאתר מומים מולדים.

אבחון מומים מולדים, אחריות הרופאים

חשוב להדגיש כי לא כל סיטואציה שבה מומים מולדים לא אובחנו יוצרת מיד את התנאים להגשת תביעה ולפסיקת פיצויים מכוחה. בדומה לכל תביעת רשלנות רפואית, תביעה בגין רשלנות בהריון דורשת הוכחת עוולת הרשלנות. עוולה שמקורה בסעיפים 35-36 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש], התשכ”ח-1968. על פי הפקודה, התובעים צריכים להוכיח (במקרה של מומים מולדים) את הרשלנות הרפואית בהריון ואת הקשר הסיבתי שבינה ובין הנזק. לדוגמה, אם לאור הפרקטיקה הרפואית המקובלת בתקופת ההיריון לא היה ניתן לאבחן את המומים המולדים אזי מן הסתם התובעים יתקשו (בלשון המעטה) להוכיח רשלנות.

עם זאת, בתי המשפט קבעו זה מכבר שחובת הזהירות אשר מוטלת על רופאים במהלך ההיריון היא חובה מוגברת נוכח השלכותיה. התנהלותם של רופאים וגורמי מקצוע במעקב היריון נבדקת בבית המשפט לפי “מבחן הרופא הסביר”. מבחן אשר לפיו הרופא מחויב לא רק לבצע את המוטל עליו מבחינה סטנדרטית אלא להעמיק ולחקור כל ממצא או סממן חשוד שיכול להצביע על היתכנות מומים מולדים בעובר. במידת הצורך הרופא צריך להפנות את האישה לבדיקות נוספות ולרופאים מומחים. לא אחת נקבע גם שהרופא חייב לוודא כי הפניותיו בוצעו (ובמיוחד אם האישה חזרה אליו לביקור נוסף לאחר מכן).

על מנת להוכיח כי מדובר ברשלנות רפואית באבחון, יש להראות כי רופא סביר היה מאבחן את המום בצורה נכונה ובמועד אשר היה מאפשר להורים את הבחירה האם להמשיך בהריון או להפסיקו. לשם כך נדרשת חוות דעת של מומחה רפואי, אשר יפרט כיצד כשל הרופא המטפל ויבסס את קיומו של קשר סיבתי בין המחדל לבין הנזק. אל מול חוות הדעת של המומחה הרפואי מטעם התובעים, תעמוד חוות דעת שיציג הנתבע ובית המשפט יידרש להכריע על בסיסן ועל בסיס ראיות נוספות שיוצגו לו, האם מדובר ברשלנות רפואית אם או לאו.

לעניין זה יש לציין כי סכומי התביעה הנפסקים במקרים אלו הם מהגבוהים בתחום הרשלנות הרפואית, בשל הנכויות הקשות שנגרמות כתוצאה ממומים מולדים. משכך, בתי המשפט פוסקים לתובעים סכומי פיצויים גבוהים אשר נועדו לכסות את כל ההוצאות הרפואיות הנדרשות לילד, כמו גם פיצוי בגין נזקים ממונים אחרים כגון אובדן הכנסות ונזקים נפשיים שנגרמו לילד ולהוריו.

סכומי הפיצויים בתביעות אלה מגיעים לא אחת לכדי מיליוני שקלים.